GPB_7710
GPB_7776
IMG_5171
IMG_5456
IMG_5447
IMG_6601
onions
GPB_7710
GPB_7776
IMG_5171
IMG_5456
IMG_5447
IMG_6601
onions

תמיד רציתי להיות סופרת.

אני זוכרת איך המילים שימשו אותי בתור ילדה, הן היו צורת הביטוי האהובה עליי. הייתי נבלעת בתוך עולמות שכתבו אחרים ואחר כך כותבת שירים וסיפורים משלי. המילים היו עבורי מנוע. מנוע לרגש, להתפעלות מהעולם ולהבנה של מה שסובב אותי.

השנים חלפו ואני המשכתי לכתוב, אבל לא בחרתי בהן באמת. שמתי אותן ואת הכתיבה היוצרת בצד, ונעתי לעבר כיוונים אחרים שנראו לי מעשיים יותר.

 

ערב אחד הכל השתנה.

שלושה שבועות לפני הערב הזה נולדה הבת הבכורה שלי, רובי. במונחים של הורות צעירה, כבר הייתי די מנוסה. מתורגלת בשגרת ההשכבה של התינוקת שלי בעריסה, הייתי מרדימה אותה תוך כדי שאני שרה בלחש שירי ערש.

אבל משהו היה שונה באותו ערב. רובי לא נרדמה כל כך מהר ולי נגמרו השירים.

לא זכרתי יותר אף שיר, ומצאתי את עצמי יושבת מעל עריסה קטנה ועיניים גדולות שמתבוננות בי ומצפות שהקול שלי ימשיך להישמע.

 

ואז, משום מקום, התחלתי לדקלם:

"עַכְשָׁו גַּם הַשָּׁמַיִם הוֹלְכִים לִישֹׁן/ עוֹטִים אֶת גְּלִימָתָם הַשְּׁחוֹרָה/ מִתְכַּסִּים בְּכוֹכָבִים/ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם נִמְתָּחִים וְנִשְׁכָּבִים/ הַשֶּׁמֶשׁ מְקַפֶּלֶת אֶת קַרְנֶיהָ/ מִסְתַּתֶּרֶת תַּחַת שְׂמִיכָה/ נִפְרֶדֶת לְשָׁלוֹם מִכָּל חֲבֵרֶיהָ/ מִפִּיל וְאַרְנֶבֶת, עַקְרָב וְסוּסָה/ לַיְלָה טוֹב פִּיל/ לַיְלָה טוֹב לָךְ אַרְנֶבֶת/ לַיְלָה טוֹב עַקְרָב וְסוּסָה."

 

גם היום אני לא יודעת להסביר מאיפה זה בא.

אף פעם לא כתבתי משהו לילדים לפני כן.

ככל שחשבתי על זה, הגעתי למסקנה שאולי חיפשתי את ההשראה כל כך הרבה זמן וכשרובי באה, היא פשוט הביאה את ההשראה איתה.

או שאולי, סופסוף, אני הסכמתי למצוא אותה.

 

אבל אחרי שהמילים האלה יצאו מתוכי, לא יכולתי להפסיק. חזרתי עליהן עוד המון פעמים עד שהיא נרדמה, כדי שלא אשכח אותן. אחר כך הצטרפו אליהן עוד מילים שהפכו לשיר ובשבועות שאחר כך, לשיר ההוא, "השמיים הולכים לישון", הצטרפו שירים רבים אחרים.

כבר ידעתי, הספר שתמיד חלמתי להוציא לאור יהיה ספר ילדים.

 

הדבר המדהים שקרה אחר כך היה הגילוי שהשראה רודפת השראה.

בזמן שעבדתי על הפקת ספר הילדים, התחלתי לכתוב רומן למבוגרים. ובצעד שהרגיש הכי טבעי שיש, אחרי שהוצאתי לאור את "בצלים ירוקים לרובי" (שעל תהליך הוצאתו לאור אתם יכולים לקרוא כאן), החלטתי להפוך את הכתיבה למקצוע והקמתי את "רוֹבִּין הוצאה לאור", המתמחה בכתיבת והפקת ביוגרפיות פרטיות.

פתאום אני מוצאת השראה בכל דבר, גם בסיפור חייהם של אחרים.

 

והאמת היא, שההשראה פשוט נמצאת שם. היא בכל דבר וצריך רק לאפשר לה להתגלות. אם קשה לכם למצוא אותה לפעמים ואתם מרגישים שאם היא רק היתה מגיעה כבר, הייתם פורצים החוצה ומגשימים את התשוקות שלכם, דברו איתי:)

שלכם,

שירן

"בצלים ירוקים לרובי" מכיל ששה-עשר שירים שמתאימים בעיקר לגיל שנתיים ועד ראשית קריאה. בהתחלה אפשר להקריא לילדים את השירים לפני השינה ואחר כך, כשיתחילו לקרוא, לאפשר להם לקרוא אותם בעצמם ולמצוא בהם דברים חדשים שקשורים בעולמם ההולך ומשתנה ובאישיותם ההולכת ומתפתחת.

וכמו שתוכלו לראות, "בצלים" מתאים גם למבוגרים, ולכל מי שרוצה לצלול לתוך עולם הילדות הקסום ולפגוש את הילד שבתוכו.

© כל הזכויות שמורות לשירן גבאי דמרי