© כל הזכויות שמורות לשירן גבאי דמרי

הָאַרְיֵה

הָאַרְיֵה אֵינוֹ אַכְזָר, כָּךְ אַבָּא אָמַר/ כְּשֶׁצָּפִינוּ בְּתָכְנִית עַל חַיּוֹת בְּאַנְגְּלִית/ זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַטֶּבַע, אַבָּא הִסְבִּיר/ הָאַרְיֵה אוֹכֵל זֶבְּרָה כִּי הוּא הַשַּׁלִּיט/ בַּשַּׁבָּת נָסַעְנוּ לַסָּפָארִי/ לִלְמֹד עוֹד עַל אֲרָיוֹת/ וְחָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה לֹא נִרְאֶה לִי/ כְּמוֹ בַּתָּכְנִית עַל הַחַיּוֹת/ בַּטֵּלֵוִיזְיָה הָאַרְיֵה/ הָיָה מָהִיר וְחָזָק/ אֲבָל כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת/ הוּא הָיָה רַק עֲנָק/ הוּא לֹא רָץ, לֹא קָפַץ/ הוּא יָשַׁן כָּל הַזְּמַן/ נִרְאֶה שֶׁבַּטֶּבַע/ הָאַרְיֵה דֵּי עַצְלָן

יֶלֶד אֶחָד

אֶצְלֵנוּ בַּגַּן יֵשׁ יֶלֶד אֶחָד/ שֶׁאַף פַּעַם לֹא מְדַבֵּר/ גַּם אִם תּוֹפְסִים לוֹ אֶת הַמָּקוֹם/ הוּא הוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב בְּמָקוֹם אַחֵר/ כֻּלָּם אוֹמְרִים שֶׁאוּלַי/ פָּשׁוּט אֵין לוֹ מָה לוֹמַר/ אֲבָל לִי וְלוֹ יֵשׁ סוֹד/ שֶׁקָּרָה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר/ זֶה הָיָה בִּשְׁעַת סִפּוּר/ שָׁמַעְנוּ עַל אֵיזֶה מֶלֶךְ טִפֵּשׁ/ הַגַּנֶּנֶת שָׁאֲלָה מִי יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ/ הוּא רָצָה לַעֲנוֹת אֲבָל הִתְבַּיֵּשׁ/ הוּא רָאָה שֶׁרָאִיתִי, אֲנִי יוֹדַעַת/ וּמֵאָז הוּא תָּמִיד יוֹשֵׁב לְיָדִי/ וְאִם תּוֹפְסִים לוֹ אֶת הַמָּקוֹם/ הוּא עוֹבֵר לַכִּסֵּא הָאַחֵר שֶׁלְּצִדִּי

בְּשַׁבָּת

בְּשַׁבָּת אֲנִי לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת חוֹלֶה/ אוֹ לְהַגִּיד שֶׁמְּאֹד מְאֹד קַר/ אֲנִי הוֹלֵךְ לַחֶדֶר שֶׁל הַהוֹרִים/ אַבָּא מֵזִיז עֲבוּרִי אֶת הַכַּר/ וַאֲנִי קוֹפֵץ וְנִכְנָס בֵּינֵיהֶם/ מִתְחַפֵּר מִתַּחַת לַהֲמוֹן חִבּוּקִים/ וְיֵשׁ יָם שֶׁל פּוּךְ מֵעָלַי/ שַׁבָּת הוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ פִּנּוּקִים