אז החלטתי להוציא ספר לאור,

והחלטתי שאני עושה את זה לבד.

הוצאת ספר לאור כרוכה בלא מעט תהליכים מקבילים, וגם עוקבים, שבסופו של דבר מסתכמים ביצירה אחת שלמה. מאחר והחלטתי שאני מפיקה את הספר לבד, זכיתי להיות מעורבת באופן עמוק במיוחד בתהליך הזה, שבו השירים שכתבתי הפכו לספר.

 

כמו כל ספר, גם "בצלים ירוקים לרובי" נדרש לעריכה ספרותית ואחר כך לעריכה לשונית, לעיצוב, עימוד והכנה לדפוס. מאחר והוא ספר ילדים, נדרש גם ניקוד של כל השירים וכמובן – נדרשו איורים.

 

רוב האנשים יגידו שהאיורים הם החלק הכי חשוב בספר ילדים ואם תשאלו אותי, רוב האנשים צודקים. עוד לפני שסיימתי לכתוב את השירים כבר יכולתי לראות את הקו שאני רוצה שהספר יאויר בו. דמיינתי ספר עדין, תמים, כזה שהאיורים שלו יהלמו את העובדה שמדובר בספר שירים. רציתי שהאיורים יהיו נקיים ורגועים מספיק, כך שיניחו לילד המתבונן בהם להקשיב לשירים המוקראים באוזניו ולהפנים אותם עד כמה שיוכל.

 

וככה, הפעולה הראשונה שעשיתי היתה לבחור מאייר.

אחרי לא מעט חיפושים, בחרתי בכוכב ביבי, איש צעיר ומוכשר שכבר הכרתי עבודות אחרות שלו ומשהו בהן הבטיח לי שהוא האדם הנכון למשימה. במשך חודשים ארוכים עבדנו יחד, החלפנו רעיונות וטיוטות, עד שהגענו לתוצאות הסופיות. התהליך הזה היה קסום עבורי. חוויתי את השירים שלי מתהווים למשהו מוחשי כמעט, דרך הראש של אדם אחר שהצליח לשלב את המילים שלי עם היצירתיות המיוחדת שלו, והכל ברגישות ובעומק נדירים ממש. תוכלו לצפות כאן בחלק מהתהליך היפה הזה.

 

במקביל, עבדתי עם עורך ספרותי ועם עורכת לשונית כדי לדייק את תוכן השירים ואת השפה. אחר כך, כשהאיורים הושלמו וגם הטקסט כבר היה ערוך ומנוקד, החומרים עברו למעצבת גרפית, שאיגדה אותם לספר אחד, נפלא ומתוק, בדיוק כמו שדמיינתי.

 

יכולתי לנשום לרגע לרווחה. העבודה הממושכת הצליחה.

מילים אקראיות לכאורה שדקלמתי שנה לפני כן בספונטניות, הצליחו לפתוח צוהר מופלא לעולם שלם של יצירתיות והשראה, ולבסוף, הן הובילו ליצירתו של ספר.

 

אבל בשלב הזה, הספר היה קיים רק על המחשב. ולא היה דבר שרציתי יותר מלהחזיק אותו ביד שלי, להריח את הדפים שלו ואחר כך, לראות אותו על כמה שיותר מדפים.

 

החלטתי שאני מוציאה אותו לאור בעזרת פרויקט מימון המונים. שאלות כמו "מי ירצה לקנות את הספר שלי בלי לראות אותו קודם?", "מי יאמין שהספר שלי שווה משהו?", ”מי מכיר אותי בכלל?" ו"כמה מביך זה יכול להיות?" נדחקו הצידה.

ב-16 למרץ 2017, לחצתי על הכפתור. כפתור אחד שהשיק את פרויקט מימון הוצאתו לאור של "בצלים ירוקים לרובי" באתר הד סטארט. זה היה יום ההולדת ה-30 שלי וביום הזה החלטתי שאם אני כל כך מאמינה בעצמי ובספר, אני יכולה להאמין שגם אחרים יתנו בי אמון.

וזה עבד.

חודש וחצי חלפו להם, כמו רכבת הרים משוגעת ומרגשת, והצלחתי להשיג את המימון. השמחה היתה כפולה. מעבר להשלמה המוצלחת של הפרויקט, עכשיו יכולתי לדעת בוודאות שהספר שלי, זה שעדיין לא יצא לדפוס, כבר מונח, מטאפורית לפחות, על מאות מדפים.

הדרך מהיום הזה לבית הדפוס היתה קצרה, ואתם יכולים לצפות כאן בחלק קטן מיום ההדפסה של הספר. אחד הימים המרגשים בחיי.

יום שבו עוד תינוק שלי יצא לעולם.

© כל הזכויות שמורות לשירן גבאי דמרי
IMG_6112